מי הכי בטוח כשיש קיצוצים בחברה ?

מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני אופטימית נצחית.
ועם זאת, התקופה האחרונה הכריחה אותנו להסתכל למציאות עמוק בלבן של העיניים ולהתמודד עם פיטורים בענפי ההייטק בהיקף נרחב למדי. חשוב לי לומר, השוק משתנה בתנועה, חברות נמדדות באופן שונה והגיוסים עדיין ממשיכים. כך או כך, גל פיטורים תמיד יוצר מיני זעזוע, גם במרחב העבודה הבטוח והיציב ביותר, הוא יוצר תחושה של חוסר וודאות, מעין רולטה לא נעימה בעליל. מי בסיכון ומי פחות? לא תמיד נוכל לנבא בביטחון, אבל יש בהחלט תחומים והתמחויות אשר פגיעים יותר מאחרים.

כריס וויליאמס, לשעבר VP HR במיקרוסופט ומי שמכיר מקרוב את שני הצדדים של תהליך הפיטורים, מציע כמה קווים מנחים כלליים לזהות את מי שנמצא בסיכון הנמוך והגבוה ביותר לפיטורים:

במקום הראשון הכי בטוחים : עובדים רווחיים
שלא במפתיע, עובדים רווחיים הם נכס משמעותי לכל ארגון. בגדול, כריס מציע כלל מפתח לפיו ככל שהתפקיד ומהות העבודה רלוונטיים יותר לפעילויות הרווחיות ביותר של החברה, כך הסיכון לפיטורים יורד.
ההגיון די פשוט : אם אתה חיוני לפעילות הליבה של החברה, הסיכוי לאבד את מקום העבודה שלך דומה לסיכוי לכישלון החברה כולה.

הערה חשובה – יש מצבים רבים שבהם עובד הוא סופר חיוני לחברה אבל לא בהכרח רווחי לחברה, לפעמים יש בצוות 2 עובדים חזקים אבל אחד יקר משמעותית מהשני ויש מצב שהוא יהיה בסיכון ראשון להיות בחוץ.

במקום השני: כספים ומשאבי אנוש
אינטואיטיבית, אנחנו נוטים לחשוב על תחומים כמו משאבי אנוש או פיננסיים ככאלה שנמצאים בסיכון גבוה לפיטורים. אך למעשה, כריס מסביר כי בדר"כ התחומים הללו חיוניים לחברה גם במהלך גל פיטורים. זאת ועוד, לא מדובר במחלקות בהן הקיצוץ דרמטי או משמעותי במיוחד.
גם פה חשוב להבחין בתוך חיטבת משאבי אנוש לשיש עובדים שרק מתעסקים בגיוס ובד"כ הם כן בסיכון גבוה מאוד להיות מפוטרים בגל הראשון.

במקום השלישי : תחומים הנתפסים כמותרות
כאן התמונה משתנה והסיכון עולה – תחומי העסקה כמו תכנון אירועים, הפקת כנסים או אחריות על הטבות לעובדים, נחשבים כתחומים הנמצאים בסיכון גבוה יותר, פשוט כי אלו פעילויות אשר נחשבות כמותרות בעיני הארגון ולכן, ברות קיצוצים.

במקום הרביעי : תחומי פעילות חדשים
אם לאחרונה הארגון התרחב ליוזמות חדשות, או תחומי פעילות נוספים, שאינם בהכרח תחומי הליבה של החברה. כריס טוען כי ניסיון העבר מוכיח באופן ברור כי אלו התחומים הראשונים המועדים לפיטורים.

במקום החמישי ובסיכון הגבוה ביותר: עובדי קבלן
גם כאן אין הרבה הפתעות. עובדי קבלן או עובדים זמניים מועסקים במודל חיצוני לרוב בדיוק בגלל הסיבות הללו: החברה מעדיפה לשמור על האופציות פתוחות ולהשאיר לעצמה את המקום לגמישות במקרה של ירידה בהכנסות או פגיעה כזו או אחרת בפעילות החברה.

כריס לא משאיר אותנו פאסימים עם החלוקה הדיכוטומית הזו, אלא תורם לנו מניסיונו כמה עצות טובות להערכות קדימה עם הרבה אופטימיות:

💎 עדכנו את קורות החיים שלכם ללא תלות בסיכון – שמרו עליהם רלוונטיים בכל עת.
💎 הכינו מסמך עם רשימת הכישורים שלכם ועדכנו אותו על בסיס חודשי, כך שלא תצטרכו להסתמך על
הזיכרון שלכם בהמשך. כללו במסמך קורסים, השתלמויות, כלי למידה חדשים ועוד.
💎 אני גם ממליצה לשמור על קשרים טובים עם עובדים ובוסים לשעבר כחלק מהנטוורקינג שחייבים לתחזק.

וכמה מילים לסיכום, יש הרבה הגיון במה שכריס רשם בכתבה, ועל חלק אני מסכימה ועל חלק פחות,
להלן קישור למאמר :
https://www.businessinsider.com/microsoft-layoffs-hr-vp-employee-types-most-at-risk-2022-9

#layoffs

אולי יעניין אותך גם..

הד הנטינג

הד הנטינג – מה זה ?

מה זה הד-הנטינג ? ומדוע צריך אותו ? הד הנטינג הוא תהליך של איתור ומציאת המועמד הטוב ביותר למשרה. מדובר באיתור מועמדים

הד הנטינג תרשים

head hunting צייד ראשים אחרי מועמדים להייטק

קצת רקע על התחום : בשנים האחרונות נוצר ביקוש גדול למקצועות טכנולוגים, ובעולם הגיוס הטכנולוגי ישנה אסטרטגיה אחת בולטת בחשיבותה: הד הנטינג

Facebook
Twitter
LinkedIn
רביטל אברהמוב
רביטל אברהמוב

הד האנטרית (Head Hunting) מומחית באיתור מועמדים לתפקידים טכנולוגים מגוונים: החל מתפקידים ייחודיים, דרך משרות בכירות ועד לתפקידים מורכבים עבור חברות הייטק, סטארטאפים ומשרדי ממשלה.

להתחלת השיחה
💬 איך אפשר לעזור?
היי 👋 כאן רביטל,
איך אפשר לעזור לך?